Vayedaber

רִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְגִילַּח יוֹם ל̇. וַהֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְגִילַּח יוֹם ל̇אֹ. אָמַר רִבִּי זְרִיקָא. מִן מַתְנִיתָא יְלִיף לָהּ רִבִּי אִימִּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד 11b וְהַשְּׁנִייָה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן לְשֶׁעָבַר וָכָא לְכַתְּחִילָּה. רִבִּי יִרְמְיָה הוֹרֵי לְרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא וְאִית דְּאָֽמְרֵי לְרַב חִייָה בַּר רַב יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא לְגַלֵּחַ יוֹם ל̇ מִן מַתְנִיתָא. שְׁמוֹנֶה יָמִים. בָּֽטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵירַת שֶׁלֹשִׁים. הִיא שְׁמִינִית הִיא יוֹם ל̇. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן שֶׁמִּפְּנֵי כְבוֹד הָרֶגֶל הִתִּירוּ. תֵּדַע לָךְ. דָּמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ בַּר חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָל יוֹם שְׁמוֹנֶה שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מְגַלֵּחַ עֶרֶב שַׁבָּת. אִין תֵּימַר. שֶׁלֹּא מִפְּנֵי כְבוֹד הָרֶגֶל הִתִּירוּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חָל יוֹם ל̇ שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַל כָּל הַמֵּתִים כּוּלָּן שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאָחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וְיִשְׁלוֹל יוֹם זֹ וְיֵאָחֶה יוֹם ל̇. אָמַר רִבִּי חַגַּי. דִּי הוּא שְׁמוּעָתָא כֵן וּשְׁמוּעָתָא כֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייא היא תמן. דלאו טעמא משום דמקצת היום ככלו אלא שמפני כבוד הרגל התירו:

די הוא שמועתא כן וכו'. כלומר דרבי חגי פליג ומתמה דמייתי עוד סייעתא משמעתתא דרבי יוחנן גופיה מאי שנא שמועתא דכאן משמועתא דכאן תרווייהו משמיה דרבי יוחנן הוא ורבי יוחנן הוא דלא ס''ל מקצת היום ככולו אבל אנן ס''ל מקצת היום ככולו:

יום שלשים. ואמאי לאחר דוקא אלא ש''מ לא אמרינן מקצת היום ככולו:

ומאחה. תופר כדרכו:

שולל. הקריעה בתפירה בלתי שוה:

על כל המתים כלן. חוץ מאביו ואמו:

ועוד מן הדא. שמעינן דלא אמרינן מקצת היום ככלו ובשמנה טעמא מפני כבוד הרגל הוא:

תדע לך. דשאני בין שמונה לשלשים וטעמא בשמנה מפני כבוד הרגל הוא דאמר רבי חלבו חל יום שמנה שלו להיות בשבת וערב הרגל בשבת מגלח ערב שבת ואי אמרת דטעמא לאו מפני כבוד הרגל הוא מעתה אפילו ביום שלשים שחל להיות בשבת יהא מותר לגלח בערב שבת דהא לא שאני לך בין שמנה לשלשים:

היא שמינית היא יום שלשים. כמו דאמרינן בשמינית דמקצת היום ככלו וה''נ בשלשים וה''ה הכא בנזיר:

מן מתניתא. דפ''ג דמועד קטן הקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה שמנה בטלה ממנו גזירת שלשים ומותר לגלח ערב הרגל דמקצת היום ככלו:

וכא לכתחילה. בתמיה והיכי יליף רבי אימי הכא להורות אפילו לכתחילה:

אמר רבי יוסי. משם אין ראיה דתמן לשעבר קאמר אם גלח בדיעבד יצא:

מן מתניתא יליף לה רבי אימי דתנינן תמן. במתני' דלקמן מי שנזר שתי נזירות כו' וקתני התם ואם גלח הראשונה יום שלשים מגלח את השניה ליום ששים וקס''ד דרבי אימי דאם רצה קתני אם רוצה לגלח ביום שלשים מגלח:

רבי אימי הוה ליה עובדא. באה מעשה לפניו ופעם אחת הורה לגלח ליום שלשים ופעם אחרת הורה לגלח ליום ל''א:

משנה: מִי שֶׁנַָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְהַשְּׁנִייָה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִייָה יוֹם שִׁשִּׁים וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רִבִּי פַּפַּייַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת שֶׁאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִייָה יוֹם שִׁשִּׁים וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְייָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ואת השניה יום ששים ואחד. שכשגלח הראשונה ביום שלשים ואחד נגמר הנזירות ומתחלת נזירות שניה בו ביום מידי דהוה באדם שקבל עליו נזירות בחצי היום שעולה לו אותו יום ליום שלם הלכך ביום ששים כלו שתי נזירות ובששים ואחד. מגלח על השניה ונמצא דכל תגלחת ביום שלשים ואחד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source